החלטה בתיק ת"א 27871-07-12

1.         בפני בקשה לחייב התובעת בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות הנתבעת, במסגרת תביעה שהוגשה על ידי התובעת לתשלום סך של 5,000,000 ש"ח.

2.         התביעה מבוססת על הסכם שנחתם בין הצדדים לביצוע עבודות של שיפוץ מבנים באשקלון, אשר התובעת זכתה בהן במכרז ולמרות זאת - לטענתה - התעלמה הנתבעת מהוראות ההסכם ודרשה מהתובעת לבצע העבודות באופן שונה מהכתוב, שילמה לתובעת באיחור ובאופן חד צדדי חילטה הערבות הבנקאית שהפקידה התובעת ללא כל הודעה מוקדמת.

עמדת הנתבעת היא כי התובעת חדלה באופן חד צדדי מביצוע עבודות המכרז תוך שהיא מותירה את הדיירים להתגורר באתר בניה, דבר המקים חשש לסכנות תברואתיות ובטיחותיות וזאת על מנת לאלץ את הנתבעת לשלם לה כספים שלא מגיעים לה. נוכח הפסקת העבודה החד צדדית של התובעת נאלצה הנתבעת לחלט הערבות שניתנה בידה ודרשה את סילוק ידה של התובעת מהשטח על מנת להשלים העבודות ע"י קבלן אחר. עוד מוסיפה הנתבעת כי התובעת הגישה חשבונות ללא קשר לכתב הכמויות, ומרבית השינויים מקורם בתובעת ובמטרה להקל עליה.

3.       הבקשה להפקדת ערובה, סומכת על דברי התובעת בבקשתה לצו עשה, בה טענה כי מצבה הפיננסי קשה ובכי רע, בלשון המעטה, וכי בעקבות אי עמידה של הנתבעת בהתחייבויותיה על פי ההסכמים ואי תשלום חובותיה נרשמה לתובעת "אזהרת עסק חי" וספק רב אם התובעת תוכל להמשיך ולהתקיים.

בהסתמך על מצג זה טוענת הנתבעת כי קיים חשש ממשי שהתובעת לא תוכל לעמוד בתשלום ההוצאות, היה ויפסקו,  והנתבעת תמצא עצמה מול שוקת ריקה ולא יהיה לה ממי להיפרע, על כן עותרת להפקדת ערובה בסכום שלא יפחת מ-250,000 ש"ח.

            התובעת טוענת כי הנתבעת פועלת בחוסר תום לב ונוקטת בכל האמצעים על מנת לפגוע בה כלכלית. הנתבעת מחזיקה בידיה סכום של 245,470 ש"ח שהוא סכום הערבות שחילטה, וכן מעכבת סכום נוסף בסך 180,349 ש"ח, המגיעים לתובעת ומשכך יש בידי הנתבעת הסכום להבטחת הוצאותיה, אם ייפסקו לזכותה, ואינה חשופה ל"סכנה" של העדר יכולת פרעון. עוד מציינת התובעת כי חדלה מביצוע העבודות בשטח משום שהמבקשת דחקה את רגליה באופן בוטה והעבירה העבודות לקבלן אחר בניגוד להסכם, ואף חילטה את הערבות בחודש מאי 2012, בחוסר תום לב.

            לנוכח התנהגות הנתבעת והכנסת קבלן אחר תחת התובעת הבינה התובעת שבמצב זה של חוסר אמון בין הצדדים יהא עדיף לסיים את ההתקשרות ביניהם באופן מסודר.

            עוד טוענת התובעת כי המצב הכלכלי אליו עשויה היא להידרדר אינו נוגע כלל לסכום הערבות אלא לסכומים שהנתבעת חייבת לה, המסתכמים במליוני שקלים וסכום הערבות שחולטה עלול להוות "טריגר" להידרדרותה. התובעת סבורה כי סיכוייה טובים ולא יתכן כי כל תביעתה תידחה, ועל כן אין לחייבה בהפקדת הערובה המתבקשת. התובעת מפנה לפסיקה בה נקבע כי קביעת ערובה עפ"י תקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד- 1984 תעשה "במסגרת השיקולים המנחים להפעלת שיקול דעתו של בית המשפט בהטלת ערובת הוצאות... אמצעי זה יופעל לעיתים נדירות ובנסיבות חריגות בלבד"( רע"א 2808/00 שופרסל בע"מ נ' אורי יניב).

4.         הסעיף הרלוונטי לענייננו הינו סעיף 353א לחוק החברות, תשנ"ט - 1999, הקובע:

" הוגשה לבית המשפט תביעה על ידי חברה או חברת חוץ, אשר אחריות בעלי המניות בה מוגבלת, רשאי בית המשפט שלו הסמכות לדון בתביעה, לבקשת הנתבע, להורות כי החברה תיתן ערובה מספקת לתשלום הוצאות הנתבע אם יזכה בדין, ורשאי הוא לעכב את ההליכים עד שתינתן הערובה, אלא אם כן סבר כי נסיבות הענין אינן מצדיקות את חיוב החברה או חברת החוץ בערובה או אם החברה   הוכיחה כי יש ביכולתה לשלם את הוצאות הנתבע אם יזכה בדין".

כאשר מדובר בחברה שאחריות בעלי המניות בה מוגבלת יש לחייבה בהפקדת ערובה אלא אם כן הוכיחה החברה כי ביכולתה לשלם הוצאות הנתבעת, היה וייפסקו.

בית המשפט בוחן הבקשה להפקדת הערובה בשלושה שלבים: השלב הראשון - בחינת מצבה הכלכלי של החברה - אם החברה לא הצליחה לשכנע את בית המשפט כי תוכל לשלם את הוצאות הנתבע ,יבחן השלב השני - האם נסיבות העניין מצדיקות חיוב בערובה - בשלב זה יבחן בית המשפט גם את סיכויי התביעה, כאשר נטל ההוכחה בשלבים אלה מוטל על התובעת. בשלב השלישי יבחן בית המשפט את גובה הערובה הנדרש, אשר אמור להיות מידתי ולאזן בין מכלול השיקולים הרלוונטיים ( רע"א 10376/07 ל.נ. הנדסה ממוחשבת בע"מ נ' בנק הפועלים פורסם בנבו ביום 11.2.09).

5.         ומן הכלל אל הפרט: התובעת לא הצליחה לסתור טענות הנתבעת בדבר מצבה הפיננסי הקשה. מהמסמכים שהוגשו על ידי הנתבעת ומהודאת התובעת,עולה כי התובעת מצויה בקשיים כלכליים ועפ"י רואה החשבון ר מצבה בכי רע וספק אם תוכל להמשיך ולהתקיים.

            אין חולק כי התובעת לא סיימה את העבודות שהתחייבה לבצע עפ"י ההסכם, אולם לטענתה האשמה היא בנתבעת שדחקה את רגליה מהשטח והכניסה קבלן אחר במקומה ואף לא נתנה לה ההזדמנות לתקן הליקויים ולסיים העבודות.

            עצם העובדה שהתובעת טוענת שחילוט הערבות הבנקאית בסכום של 245,470 ש"ח גרם להידרדרות במצבה הכלכלי והיווה טריגר להידרדרותה יש בהם כדי להצביע שבטענת התובעת למצב כלכלי - שלא יהא בו כדי יכולת לשלם ההוצאות, היה ויפסקו - יש יותר מממש.

            טענת התובעת כי בידי הנתבעת מצוי הסכום המתבקש על ידה כהפקדה להוצאות, ואף יותר מכך, מחילוט הערבות ומעיכוב הכספים המגיעים לה, אין כדי להצביע על מצב הכלכלי , מה גם שכספים אלה לא נועדו להבטחת הוצאות הנתבעת באם תידחה התביעה.

            ומכאן לסיכויי התביעה - בשלב זה אין בידי בית המשפט הכלים להעריך את סיכויי התביעה, ולו לכאורה גם לאור העובדה שהוגשה תביעה שכנגד וגם מהודאת התובעת שהיא לא סיימה העבודות, ובטענות התובעת אין כדי להטות את הכף לכאן או לכאן כדי להצדיק אי מתן ערובה.

6.         אשר על כן, בנסיבות שתוארו ובהתחשב בסכום התביעה ובטענות הצדדים, מצאתי להעמיד את סכום הערובה על סך  100,00 ש"ח.

            הסכום יופקד בערבות בנקאית צמודה או במזומן עד ליום 12.4.13 .